פיצה בחולון

חולון מתפתחת בצעדי ענק: מספר התושבים בה כבר חצה את רף ה-200,000, היא מציעה שלל גנים מלבבים שמהווים ריאות ירוקות חשובות, מערכת החינוך בעיר נחשבת לאחת הטובות בארץ, כמו כן תמצאו בה מספר מוזיאונים חשובים ובראשם מוזיאון הילדים המרשים (ובכלל חולון היא עיר ידידותית עד מאוד לדור העתיד של ישראל) ובאופן כללי החיים בה נוחים ונעימים – ויש בה עוד דבר שמשמח את כולם, צעירים ומבוגרים גם יחד: פיצה.

פיצה בחולון היא כמו ילד – אי אפשר שלא לאהוב אותה. וכמו שכל ילד מיוחד בדרכו שלו, כך גם פיצות בחולון מיוחדות כל אחד בדרך משלה: דקה או עבה, מעוטרת בכדורי גבינה (קראון פיצה) או עם שוליים מלאים בגבינה (צ'יזי קראסט), משפחתית או אישית, עם אננס או עם אנשובי – תמיד תמיד היא מעלה חיוך על השפתיים (ומיד אחר כך משמחת את החך ואת הלב).

איך המלכה מרגריטה הובילה לקיומה של פיצה בחולון?

לא מפתיע לגלות שכפי שפיצות בחולון אהובות על כולם כולל כולם, כך גם בראשית הדרך של המאכל הבסיסי אך האהוב הוא שבה מיד את לב כל שכבות האוכלוסייה.

מקורה של הפיצה הוא בראשית המאה ה-20, באזור נאפולי שבאיטליה. הפיצה כבר הייתה מאכל פופולרי, בעיקר בקרב פשוטי העם, ואז הגיעה לאזור לא אחרת מהמלכה מרגריטה. הנאפוליטנים, שביקשו להרשים את המלכה, הכינו לה פיצה ולא סתם פיצה אלא מעשה ידי האופה מספר אחת באזור, רפאל אספוזיטו, והתוצאה: פיצה מרהיבה בצבעי הדגל האיטלקי (לבן, אדום וירוק כשאת הירוק מספר הבזיליקום) וטעימה מאוד, התלהבות אדירה של המלכה – ומנה חדשה, פיצה מרגריטה, שמהווה בעצם את הבסיס לכל פיצה בחולון.

לכל הגילאים ולכל חוש טעם

עוד יתרון חשוב של פיצה בחולון הוא שהיא מתאימה לכולם: ילדים (וכאמור חולון היא עיר ידידותית עד מאוד לזאטוטים ובהתאם משכה אליה משפחות צעירות רבות בשנים האחרונות) ומבוגרים, רגישים לגלוטן (שגם מספרם נמצא במגמת עלייה), טבעונים (שגם הם הולכים ומתרבים) ובעצם לכל חוש טעם ניתן למצוא פיצות בחולון שיספקו מענה לא פחות ממושלם ומנות שאפילו מלכים לא יכולים להפסיק לאכול אותן.